Jerusalem

Yehuda Amichai

,ﬠַל  גָּג  בָּﬠִיר  הָﬠַ תּי ָקה

:כְּבִיסָה  מוּאֶרֶת  בְּאוֹר  אַחֲרוֹן  שֶׁל  יוֹם 

,סָדין  לָבָן  שֶׁל  אוֹיֶבֶ ת

 מַגֶבֶת  שֶל  אוֹיֶב

 .לְנַגֵב  בָה  אֶת  זֵעַת  אַפּוֹ

 

 

 וּבִשְמֵי  הָעִיר  הָעַתִיקָה

 .עֲפִיפוֹן

– וּבִקְצֵה  הַחוּט

 ,ילֶֶד

 ,שֶלֹא  רָאִיתִי  אוֹתוֹ

 .בִגְלַל  הַחוֹמָה

 

,הֶעֱלֵינוּ  הַרְבֵה  דְגָלִים

 .הֶעֱלוּ  הַרְבֵה  דְגָלִים

 כְדֵי  שׁנַחְשֹב  שֶהֵם  שְמֵחִים

 .כְדֵי  שֶיַחְשְבוּ  שֶאַנַחְנוּ  שְמֵחִים

 

 

 

 

Atop a roof in the Old City,
Hangs laundry lit in the day’s last light:
White sheet of an enemy woman,
Towel of an enemy man
With which to wipe the sweat of his brow.

And in the Old City skies,
A kite.
And at the thread’s end,
A boy
I didn’t see,
Because of the wall.

We raised many flags,
They raised many flags.
So we’d think they’re happy,
So they’d think we’re happy.